פוסטים אחרונים
מעשה בבחירה אחת וכמה סטיגמות
בתקופה האחרונה, אחרי המון זמן שזה לא קרה, השיחות על הבחירות לגבי התא המשפחתי הייחודי שבחרתי לעצמי, חזרו. אתם בטח חושבים שאני כותבת על זה כי אלו היו שיחות פוגעניות או מזלזלות, אבל האמת היא שהן היו ההפך הגמור מזה. אלו היו שיחות מכבדות מאוד, קשובות ועם שיח מאוד פתוח ואמיתי. ובכל זאת, אם איכשהו…
זה רק קצה הקרחון
מאז שאני צעירה, מלווה אותי תדמית. כזו של מישהי קשוחה, אדישה, אחת כזו שכלום לא נכנס אליה והכל עובר לה מעל הראש. ואני מודה, היא לא הגיעה יש מאין. התחלתי לפתח אותה, אי שם בשנות הילדות שלי. הגנה שכזו, כדי לא לתת לשאר הילדים את התענוג שבלראות אותי נפגעת כאשר הם צוחקים עליי או שוב…
מדע אי – התחרות
כל מי שחי בעולם המערבי ועבד כמה ימים בחייו בשוק הישראלי או הבינלאומי, מכיר את זה. התחרות העזה בין חברות ומותגים. משחק הסולמות ונחשים הבלתי נגמר של שוק העסקים, שבו מנסים לדחוק זה את זה מטה, עסוקים בהשוואות אין קץ לשחקנים האחרים בשוק או בתחום שלך, ובעיקר נמצאים בתחושת מלחמה מתמדת עם תפיסה של מנצח…
אביב בראש, חורף בלב
במקור, הפוסט הזה היה אמור להתפרסם בכלל לפני פסח. רציתי לכתוב ולתת את "50 הסנט" שלי על כל נושא ההתנקות והטהרה הנפשית שכולם תמיד מדברים עליה לקראת החג. משהו בעיסוק המתמיד בפסח במה אפשר להוציא, לזרוק, לוותר ולנקות מאיתנו נראה לי מוזר. כי למה להתמקד ברע בחיינו שחג הפסח מסמל את התקופה הכי יפה שיש?…
אכזבות, או כן להיות
לפעמים, החיים מזמנים לנו הפתעות. חלקן הפתעות טובות, הזדמנויות שיכולות לקחת אותנו קדימה, ולפעמים זה הפתעות שמגיעות בדמות אכזבות. הרבה מהאכזבות הללו, הן קטנות, מינוריות, שמבאסות באותו רגע, אבל כמה שעות אחרי כבר עוברים לסדר היום. ויש אחרות,כאלו שמגיעות בזמן הכי לא צפוי, וטורפות את הקלפים למשחק חדש לחלוטין…וזה בדיוק מה שקרה לי השבוע. לרוב,…
מציאות בדיעבד – חיים בתוך המסך
בגיל 18, קיבלתי את המכשיר הנייד הראשון שלי אי פעם מהוריי. היו בו רק סמסים מוגבלים, סנייק וספר טלפונים די צנוע, אבל לי זה הספיק כדי להיות מאושרת עד הגג שסוף סוף יש לי אחד. את כל החוויות הכי חשובות של גילאי ה-20 שלי עברתי עם הנייד הזה – מהטירונות, דרך מערכת היחסים הראשונה שלי…
מאחורי כל אשה עומדת האהבה למי שהיא
אז השבוע חל יום האשה הבינלאומי, והאמת שבמקור התכוונתי לכתוב פוסט בניחוח פמניסטי למדי על האירוע ועל למה בכלל צריכים יום כזה. אבל טובות ומלומדות ממני כבר דשו בנושא ונתנו את כל הפרטים שאפשר כולל מניפסט ארוך ומנומק. אז החלטתי הפעם להתייחס לצד אחר של יום האשה, פחות מדובר, אבל חשוב לא פחות. שמרמז, שגם…
"אין לי זמן!!!…"
השבוע, אחת המשפיעניות שאני עוקבת אחריהן באינסטגרם שאלה בסטורי שלה שאלה פשוטה. "ל-מה אין לכן/ם זמן" – או במילים אחרות, מה הייתם רוצים לעשות אבל פשוט לא מספיקים? לכאורה, שאלה פשוטה שהתשובה אליה גררה רשימה ארוכה של דברים שבנות ובנים רשמו לה שהיו מתים לעשות, אבל פשוט לא מצליחים להתפנות ולמצוא עבורם זמן. וכך בין…
לפעמים העצלנות משתלמת
הפוסט הזה, הוא בדיוק הסיפור על לעשות יותר מדי ולהרגיש מעט מדי… בתקופה האחרונה, הצד הפולני שבי חזר לביקור. כבר תקופה של לפחות חודשיים שהלחץ בעבודה בשיאו. הקורונה, הבידודים והבדיקות הביתיות עשו את שלהם: גם לתחושה שלי, וגם לסדנאות הכתיבה שנדחקו הצידה. ומזג האוויר האפרורי הרגיש כמו תיאור מושלם למצב הרוח. גם כל הדברים שלרוב…
הגיע הזמן להוציא את הראש מהחול
השבוע בעבודה, יצא לי להאזין לשיחה שממש העלתה לי את הפיוז. אומנם, היא הייתה באופן ספייס וכולם יכלו לשמוע, אבל היות ואני לא הייתי זו שפנו אליה או שאלו לדעתה, העדפתי לשתוק. לפעמים צריך לדעת לבחור את המלחמות שלך בחוכמה. ועדיין, גם אחרי שחזרתי הביתה, משהו בשיחה הזו לא עבר לי חלק בגרון. גם אם…
טוען…
משהו השתבש. יש לרענן את העמוד ו/או לנסות שוב.
You got the love - הבלוג של הילה וולמן 